מאמרים

אשפוז בבית חולים

מאת יהודה ניניו

ההחלטה של רופא לאשפז חולה יכולה לנבוע ממגוון רחב של סיבות, ביניהן אשפוז לצורך בירור מעמיק יותר של הבעיה הרפואית, אשפוז לצורך ביצוע פרוצדורה, ניתוח או קבלת טיפול מורכב. יש אשפוזים דחופים, כאלה שאין זמן להיערך לקראתם, לעומת אחרים שנקבעים מראש. יש אשפוזים קצרים, ליום אחד, ויש שנפרשים לאורך שבועות רבים ולעתים חודשים.

בכל אחד מהמקרים, אשפוז הוא חוויה שמעוררת דחק, שמנתקת את האדם מרצף השגרה שלו ושמזמינה התנהגויות ותגובות נפשיות שליליות.

ברוב המקרים, החלטת הרופא לאשפז חולה אינה מלווה בהדרכה כיצד להיערך לקראתו. הרופא מיידע את החולה על מצבו, מסביר לו מדוע הוא נאלץ לאשפזו וסומך על כך שהוא ייענה להמלצתו או דרישתו.

בתוך חילופי הדברים כמעט ואין מקום לדון בשגרת החיים של האדם, במה שהוא נאלץ להותיר מאחור, בדרך הנכונה להיערך לקראת האשפוז, בשאלה מי יתמוך בו, במשפחתו או בילדיו בתקופה זו, ועוד.

בעיה זה הובילו את רונן (שם בדוי), חולה לב בשנות ה-40 לחייו, להימנע מניתוח להצלת חייו. במערכת הרפואית שטיפלה בו לא נמצא איש צוות שהבין כמה קשה לו לעזוב את הכל ולהתמסר לניתוח ולהשלכותיו. בגלל הקשיים "הלא-רפואיים" רונן החליט להעדיף את המשך השגרה המוכרת לו, לא להתאשפז, ובכך לסכן את חייו.

תכנון מראש של תקופת האשפוז עשוי להפוך את החוויה לקלה יותר בעבור החולה ובעבור האנשים המלווים אותו. הנה כמה נקודות מפתח (חלקן מתאימות גם לאשפוז לא צפוי) שיעזרו לכם לעבור בשלום את תקופת האשפוז בבית החולים:

1. בדקו על מי אתם יכולים לסמוך – ערכו רשימה של כל האנשים שעליהם אתם יכולים לסמוך בתקופה זו. אלה יכולים להיות בני משפחה, חברים או שכנים. בחרו לפחות שני אנשים מתוך הרשימה וצרו עמם קשר. ספרו להם על האשפוז (מראש, אם הוא צפוי, או לאחר שאושפזתם, אם מדובר באשפוז פתאומי) ומקדו את בקשתכם מהם. כאשר הצד השני מבין מה אתם צריכים ממנו יותר קל לו להיענות (למשל: "אני צריכה עזרה במילוי טפסים בביטוח לאומי", או "אני צריך עזרה ל-X שעות בלילה ביום, במשך Y/ימים בשבוע").
   
   
2. דברו על זה – אשפוז מייצר מתח. כאשר אנו נותנים מלים למתח, חושבים עליו בקול רם עם מישהו אחר שמסוגל להקשיב, אין ספק שיעלו רעיונות טובים שעשויים להקל על חווית האשפוז. הדיבור מאפשר לחששות שמקננים בקרבנו לקבל צורה ושם ובכך מזרז העלאת פתרונות טובים. זה מפתיע לפעמים לפגוש זוגות צעירים, שאחד מהם מאושפז, ושהפעם הראשונה שהם מדברים על הכאוס שמייצר האשפוז הוא כאשר הם נשאלים על כך על ידי איש מקצוע (אחות/עובד סוציאלי/פסיכולוגית). הדיבור מייצר הקלה, ואולי חשוב מכך מעודד מציאת פתרונות וקבלת עזרה מאחרים.
   
   
3. הציגו מידע רפואי – הרופא הפנה אתכם לאשפוז, אולם לא תמיד יש בידיו מסמכים שמתעדים את ההיסטוריה הרפואית שלכם. במהלך האשפוז מקבלים הרופאים החלטות גם על סמך המצב הרפואי שקדם לאשפוז. העדר מידע שכזה (בתי החולים לא מחוברים למחשבי קופות החולים או הקליניקות/מכונים שבהם ביקרתם בעבר) עשוי לשלוח אתכם לבדיקות אבחון מיותרות, או לחילופין לקבל טיפול תרופתי שלא לוקח בחשבון את ההיסטוריה הרפואית שלכם. אל תשכחו שבתנאי הלחץ של אשפוז לא תמיד אנחנו זוכרים מה עבר עלינו לפני עשר שנים ויותר כשאושפזנו לצורך טיפול אחר. הפתרון: תיקייה ובה כל המידע הרפואי שלכם - שמות התרופות שאתם נוטלים; מכתבי סיכום מרופא משפחה/רופא מקצועי/יועצים רפואיים שטיפלו בכם; סיכומי אבחונים שעברתם בעבר (רנטגן, CT וכו'); אלרגיות למזון או לתרופות; פרטי התקשרות עם קופת החולים/הביטוח הרפואי שלכם לעת צורך; מכתב אפוטרופוסות (בנוגע לחסרי ישע שבטיפולכם).
   
   
4. בקרו במחלקה – למטופל שהאשפוז שלו צפוי וידוע מראש מומלץ לבקר במחלקה טרם אשפוזו. רובנו נמנעים מכך מטעמים מובנים, אבל לא הרבה מאתנו מבינים את החשיבות של ביקור כזה. מרגע שהחולה מאושפז הוא מביט על המקום מעמדה של תלות, בעוד שהגעה מוקדמת נעשית מעמדה של עצמאות. מה שרואים לפני אשפוז לא רואים באותה מידה במהלכו. גם במבט קצר שכזה אפשר להכיר את הדינמיקה של המחלקה ושל אנשי הצוות בה; להתאים ציפיות למה שקורה בפועל; לדעת כמה אנשים מאושפזים בחדר; לשאול איך קוראים לאחות הראשית; איזו אווירה יש במחלקה; מהי המדיניות לגבי מבקרים בחדר (והאם יש בכלל אפשרות לבני משפחה לישון אתכם בחדר) וכו'.
   
   
5. לברר מידע טכני חשוב – יש מי מאתנו שיש לו צרכים מיוחדים שקשורים באמונתו (כשרות המזון, מקום תפילה וכו'), במגבלותיו הגופניות, בצרכיו הנפשיים (חלון בחדר, טלוויזיה, פרטיות), בתקשורת עם אחרים (דובר שפה זרה) או בכל צורך אחר שייחודי לו. אין כל בעיה לקבל מידע על האופן שבו המחלקה יכולה להתמודד עם צרכים ייחודיים אלה. כל שצריך הוא להתעניין, לשאול ולשכוח מתדמית הנודניק. אין הביישן למד, ועל אחת כמה וכמה אין זה הנמנע מלשאול.
   
   

באשפוז אנו לא מאשפזים רק את גופנו - כל החיים שלנו מתאשפזים, ואיתם לא אחת מתאשפזת גם כל המשפחה. התייחסות רצינית לנקודות החשובות ברשימה הנ"ל עשויה להפחית את המתח הנפשי ואת הכאוס שטומן בחובו אשפוז בבית חולים. יותר מכך, התמודדות עם השאלות האלה אף עשויה להשפיע על הבחירה שלנו היכן להתאשפז, באיזה בית חולים ובאיזו מחלקה.