סרטן ופסיכולוגיה רפואית
"המחלה" - סרטן ופסיכולוגיה רפואית
"סביב מחלת הסרטן יש מיתוס חברתי חזק מאוד", אומר הפסיכולוג יהודה ניניו, מומחה בתחום הפסיכולוגיה האונקולוגית. "סרטן הוא 'המחלה', זו שאסור להגיד את שמה המפורש. חולים רבים שמגיעים לטיפול פסיכולוגי, או בני משפחתם, ממשיכים לקרוא לה כך, אף על פי שמדובר בקבוצה של למעלה מ-100 מחלות שונות, שהרבה פעמים אין קשר ביניהן מבחינה רפואית".
בשנים האחרונות, עם זאת, יש יותר פתיחות לגבי המחלה והיא כבר לא נתפשת כגזר דין מוות מוחלט. כמו כן, יש הכרה בקשר בין גוף לנפש ובתפקיד שלהם בריפוי הסרטן ולא רק בהתמודדות עמו.
טיפול ארוך טווח
"הטיפולים במחלת הסרטן הוא טיפול ארוך טווח", מסביר ניניו את החשיבות בקבלת טיפול פסיכולוגי-רפואי בזמן קבלת טיפול אונקולוגי ואחריו. "מי שנכנס לטיפול בסרטן מתחייב לתהליך ארוך, לא פחות מחצי שנה ופעמים רבות הרבה יותר מכך. יש היום ברפואה פתרונות נהדרים, אבל הם שוחקים את חיי היום-יום של המטופל, סוחטים ממנו את הוויטאליות ופוגעים כמעט בכל היבט של חייו: החל מהיכולת להזין את עצמו ועד ליכולת שלו לפרנס את עצמו לבד".
"בעיה נוספת היא שהטיפולים משאירים פעמים רבות נזקים בולטים בגוף. האדם נדרש כאן למשימה מורכבת מאוד, של לדעת לחיות עם הבעיות האלה בצורה אופטימאלית. בנוסף, מחקרים רפואיים מצביעים בבירור על כך שמצבים נפשיים של חולי סרטן מגבירים את הסבירות שלהם להישרדות ארוכה יותר ולאיכות חיים גבוהה יותר".
החיים שאחרי הטיפולים
"פן חשוב מאוד בפסיכולוגיה-אונקולוגית הוא התפקיד של בני המשפחה של החולה", מסבירה הפסיכולוגית יעל שרון. "פעמים רבות האנשים הקרובים לחולה הם אלה שפונים לקבלת טיפול פסיכולוגי. בזמן שהחולה מקבל את הטיפולים הרפואיים נגד הסרטן, הוא עטוף בתוך רשת מגוננת של צוות רפואי ועובדים סוציאליים שמסייעים לו בכל דבר. כאשר הטיפול הגופני מסתיים, פתאום צץ קושי גדול מסוג אחר – ההתמודדות עם החיים שאחרי הטיפולים. החולה שואל את עצמו "מה עכשיו? איך אני אמור לחזור לחיים רגילים?" וכאן משחקת הפסיכולוגיה הרפואית תפקיד חשוב מאוד".
"לכידות משפחתית היא אחד הגורמים הבולטים ביותר שמצביעים עד כמה מהר אדם יתאושש מטיפול רפואי בסרטן", אומרת הפסיכולוגית יעל סיוון. "הלכידות משפחתית יכולה להיות לעתים פגועה ופגומה – בעיקר במצבי לחץ. פסיכולוג רפואי יזהה בעיה כזאת – כלומר, מה בדינאמיקה המשפחתית מייצר את אותן בעיות בזמן הטיפול בחולה – וייתן למשפחה כלים טובים יותר להתמודד עם המצב".
ניתוק מחיי היום-יום
"במחלת הסרטן ובעיקר בטיפול בסביבה הקרובה של החולה, צריך לקבל בחשבון גם את הפן הגנטי שלעתים נלווה לסרטן. למשל, ילדים של חולים שפונים לטיפול פסיכולוגי כי הם חוששים לפתח מחלה דומה לזאת של ההורה שלהם ונקלעים למצוקה או לחרדה. בנוסף, מחקרים מלמדים אותנו שהרבה בני זוג של חולי סרטן סובלים ממערכת חיסונית חלשה מאוד בתקופת המחלה ומפתחם מחלות משל עצמם, לעתים גם בגלל המעמסה הגדולה שמוטלת על כתפיהם באותו זמן (דאגה לבית, למשפחה, למצב הכלכלי וכו'). ברגע שאדם נמצא במצב דחק, התפקוד של מערכת החיסון עלול לרדת והפגיעות למחלות עולה".
"מכיוון שהטיפולים האונקולוגיים נמשכים זמן רב, נוצר לעתים קרובות ניתוק חברתי וניתוק מחיי היום-יום", מסביר ניניו. "ניתוק שכזה עלול לגרור אחריו תחושת בדידות. המטופלים נאלצים לעצור את החיים שלהם, אבל העולם שבחוץ התנהל כרגיל ולעתים הפער הזה הוא קשה מאוד. בנוסף, בגלל האופי האגרסיבי של רוב הטיפולים, אז נוצרים שינויים גופניים אצל המטופל (קטיעות איברים או כימותרפיה שמשנה את המראה החיצוני של החולה) שקשה להסתגל אליהם מבחינה פסיכולוגית. בנקודה הזאת, הפסיכולוג הרפואי נוגע ביחס של המטופל לגוף שלו, כדי שהוא לא יתרחק מהחברה שמהתגובה שלה הוא חושש".
טיפול פסיכולוגי רפואי בקרב אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן ובני משפחותיהם, נשען על גישות טיפוליות שונות, החל מטכניקות של הרפיה ודמיון מודרך, שמטרתן לסייע בתחושת השליטה של המטופל על גופו ובהקלה סימפטומאטית, דרך טיפול התנהגותי קוגניטיבי לטיפול בתופעות נורמטיביות נלוות כגון חרדה ודיכאון, וכלה בטיפול דינאמי לעיסוק בתכנים אישיים עמוקים שעולים עם ההתמודדות עם המחלה והאיום שכבד שהיא מטילה על החיים.
ייעוץ פסיכולוגי משפחתי
למאמר >
ייעוץ פסיכולוגי זוגי
למאמר >
